ההתנגדות לציונות - בורות מוסלמית

 

"הלאומיות ברחבי העולם נולדה עם החתימה על סדרת ההסכמים "שלום וסטפליה" ב-1648. מאז היא התפשטה והתעצמה עוד יותר עם המהפכה הצרפתית ב-1789, עד כדי כך שהחלום של מדינת הלאום עיצב את הפוליטיקה הבינלאומית במשך 150 שנה, וההתלהבות הלאומית היא שהניעה מלחמות לעצמאות מדינית. האחראים למלחמות אלו בערו בתשוקה לאחד תחת דגל אחד אנשים בעלי רקע תרבותי משותף, דוברי שפה משותפת ותושבי טריטוריה משותפת. אך מתוך מאות התנועות לשחרור לאומי, אחת מובדלת לרעה, מושמצת ומואשמת בתיאוריות קונספירציה זדוניות.

תנועה זו שואפת לשחרר את העם היהודי מכל גלויותיו ברחבי העולם ולאחדו מחדש במדינה אחת. תנועת השחרור הזאת נקראת על שם הר ציון בישראל - ונודעה בשם ציונות. העם היהודי בפזורת קהילותיו, שגורש מכל מקום שבו חיפש מפלט, החליט להקים מדינה משלו בארץ אבותיו. כל תנועה לאומית בת ימינו נתמכה על ידי ידידים ולחמה כנגד אויבים, ואילו הציונות עמדה מול עוינות שלוחת רסן מצד כל זרם פוליטי אפשרי. כיום האנטי-ישראליות, במסווה של אנטי-ציונות, הפכה לביטוי העיקרי של האנטישמיות ושנאת היהודים. אומה שלמה מהווה מטרה לאלימות מילולית או פיזית - נשים, ילדים, זקנים, חפים מפשע ומדוכאים כאחד - רק בגלל לאומיותם היהודית ותביעתם לשבת אל שולחן האומות עם כל עמיתיהם.

על אף הקמתן של 22 מדינות ערביות שכולן קשורות למקור אתני אחד, רק שאיפתם של היהודים להקים להם מדינה ריבונית מעוררת התנגדות חריפה. ולמרות זאת, ישראל מהווה כיום מקלט בטוח למיליוני אנשים נרדפים, אלה שברחו מרצח העם הנאצי, מהעריצות הסובייטית או מאלימות במדינות רבות אחרות. כמעט מיליון יהודים נאלצו להגר ממדינות ערב ולנטוש את כל רכושם לאחר מלחמת 1948.

מפגש של ישראלים ופלסטינים. צילום: נתי שוחט, פלאש 90

יהודיות אינה מוגדרת במדינת ישראל במונחים גזעיים או אתניים מקובלים, שלא כמו במדינות סמוכות. ישראל היא מדינה רב-תרבותית, המארחת דתות שונות ורקעים אתניים מגוונים, בניגוד למדינות ערב השכנות לה. חמישית מאוכלוסיית ישראל הם ערבים. בנוסף, השפה הערבית היא שפה רשמית לצד העברית במדינת היהודים. המקומות הקדושים לכל הדתות נהנים מהגנה: יש כ-400 מסגדים, וכולם מוגנים מאז הכרזת העצמאות של מדינת ישראל.


למרות העובדות הללו, חוגים מתרחבים מאשימים את הציונות כי קשרה קשר לשלוט בכל העולם ולנצל אותו. ההסבר היחיד לתופעה זו הוא האנטישמיות, גרסה מודרנית של רטוריקה עתיקה ובלתי רציונלית של יהודופוביה. בניגוד לדעה הרווחת במזרח התיכון, הציונות היא השאיפה של העם היהודי - שידע דיכוי, רדיפות וסבל עצום במרוצת ההיסטוריה - לחיות חיי חופש וביטחון בארץ אבותיו. העם היהודי שייך לארץ הזאת במשך 3,500 שנה, והוגלה מתוכה לפני זמן רב בידי העריצות של האימפריה הרומית. הופעתה של מדינת ישראל היא התגשמות החלום של אומה קטנה זו לחיות בביטחון במולדתם ולמשול בעצמם.
 

שנאת ישראל מנוגדת לקוראן

 


המוסלמים רובם ככולם אינם מודעים למשמעותה האמיתית של הציונות. כאשר הם נשאלים מדוע הם מתנגדים לה, הם מגדירים את הציונות כ"מערכת מרושעת השואפת להרוס את הסדר העולמי" ומאמינים לטענות הכוזבות שהיא מקור כל הרע שבעולם. יתרה מכך, מוסלמים רבים חיים באשליה שאנטי-ישראליות זהה לאדיקות דתית, וזה הופך אותם ללא הוגנים כלפי יהודים. לפיכך חיוני להגדיר כראוי את הציונות בעבור הציבור המוסלמי-ערבי ולשים קץ לשנאה חסרת הטעם כלפי היהודים.

שנאת מדינת ישראל והציונות אינה מתיישבת עם רוח הקוראן; רצח ישראלים חפים מפשע או הטפה לגירוש יהודים מארץ אבותיהם - שגוברת כיום לא רק בעולם הערבי אלא גם בחוגי שמאל באירופה - הם תסמינים של חוסר מצפון. למדינת ישראל יכולות להיות מגרעות, אך על פשעים צריך לדון אותה לפי חוק. באסלאם יש עיקרון של "אחריות פלילית אישית" בדיוק כמו שאנו מוצאים בחוק הבינלאומי. אי אפשר להפליל או להעניש מדינה שלמה ללא הבחנה בין חפים מפשע לבין האשמים, או בין טוב לרע תוך התעלמות מההקשרים.

טענתם של כמה מוסלמים שהם "נלחמים נגד העם היהודי בשם הקוראן" מבטאת בורות ומהווה חילול הקוראן, הואיל והאל נתן במפורש לעם היהודי את הזכות לחיות בארץ הקודש: "משה אמר לבני עמו, בני עמי, זכרו את החסד שנטה לכם אלוהים, בהקימו בכם נביאים ובעשותו אתכם למלכים, ובנותנו לכם את אשר לא נתן לאיש משוכני העולמים. בני עמי, היכנסו אל הארץ הקדושה אשר כתב לכם אלוהים, ואל תיסוגו אחור פן תלכו לאבדון" (קוראן, סורה 5, 20-21).

למרות המצוות המפורשות הללו בקוראן, לא נראה שקיימים במזרח התיכון אוהדים לציונות. להפך, האיבה לציונות מקובלת, והמתנגד למגמה זו עלול לסכן את חייו. אלא שהקוראן מצווה על המוסלמים לנהוג בהגינות, ולכן הם חייבים להטיף לא רק לזכויות הפלסטינים, אלא גם לזכויות העם היהודי. הזכות להגשים את שאיפתם להגדרה עצמית שמורה גם לישראלים, לא רק לפלסטינים. רוח השלום והאחווה היא צורך דחוף לקהילה המקומית. מעגל הלוחמה עולה הון תועפות, והיה אפשר להשתמש בו לרווחת האנשים. חשוב עוד יותר הוא אובדן החיים שגרמה מלחמה מיותרת זו.

ברגע שהעולם הערבי יחליט להכיר בישראל כשכנה, הוא יוכל להתמקד בפיתוח רווחתו של העם הפלסטיני וכן ברווחתם של עמים ערביים אחרים. המאמצים והמשאבים המבוזבזים על הסכסוך, על הרס ועל איבה, יופנו לבניית האזור ולטיפוחו, החרבות יכותתו לאתים, והשנאה תהפוך למדע, לאמנות ולטכנולוגיה.

ההשקפה המסולפת על הציונות בעולם האסלאמי הפכה במרוצת הזמן לפוביה שגויה נגד העם היהודי. הסברת הציונות היא הדרך הנכונה, וסיום מעגל השנאה הוא חובתם של אינטלקטואלים מוסלמים בכל מקום. 

 

http://www.maariv.co.il/journalists/Article-557804

2016-10-12 22:02:50

About this site | הפוך לדף הבית שלך | Add to favorites | RSS Feed
כל החומרים ניתנים להעתקה, להדפסה ולהפצה ע"י הפניה לאתר זה.
(c) All publication rights of the personal photos of Mr. Adnan Oktar that are present in our website and in all other Harun Yahya works belong to Global Publication Ltd. Co. They cannot be used or published without prior consent even if used partially.
© 1994 הרון יחיא. www.harunyahya.com
page_top