תרמית האבולוציה

הורד את הספר

Download (DOC)
Download (PDF)
תגובות

פרקי הספר

< <
9 / total: 23

פרק שישי
מוצא הציפורים והיונקים

SPECIAL LUNGS FOR BIRDS

מוצא הציפורים והיונקים  מוצא הציפורים והיונקים
 

האנטומיה של ציפורים שונה מאוד מזו של זוחלים, אבותיהם הקדמוניים לכאורה. ריאותיה של הציפור מתפקדות באופן שונה בתכלית מזה של בעלי חיים שוכני יבשה. שוכני היבשה נושמים פנימה והחוצה דרך צינור אוויר יחיד. אצל ציפורים, האוויר הנכנס לתוך הריאה מקדימה, יוצא החוצה מאחור. אלוהים ברא מערכת מובחנת זו במיוחד עבור ציפורים שזקוקות לכמויות גדולות של חמצן בעת מעוף. אין כל אפשרות שמבנה זה יתפתח מתוך ריאה של זוחלים.

מוצא הציפורים והיונקים

1. ריאת זוחל, 2. ריאת הציפור
(a) ניאדיות, (b) אוויר, (c) bronchia, (d) פנימה, (e) הסתעפות הסמפונות, (f) החוצה.

לפי תיאורית האבולוציה, החיים נוצרו והתפתחו בים ולאחר מכן הועברו אל היבשה באמצעות הדו-חיים. תרחיש זה של התפתחות אף מציע שאותם דו-חיים התפתחו לזוחלים, כלומר, ליצורים החיים על היבשה בלבד. גם תרחיש זה אינו מתקבל על הדעת עקב ההבדלים המבניים העצומים בין שתי מחלקות בעלי-החיים האלו. לדוגמה, ביצתו של הדו-חי מתוכננת להתפתח במים, בעוד שביצת עובר הזוחלים מתוכננת להתפתח על היבשה. אבולוציה "צעד אחר צעד" של דו-חי אינה באה בחשבון משום שללא ביצה מושלמת ומתוכננת במלואה, אין למין אפשרות לשרוד. בנוסף לכך, כמו תמיד, אין כל ראיה לצורות מעבר שהיו אמורות לקשר בין דו-חיים לזוחלים. בהתאם לכך, רוברט ל. קארול (arrollC) פליאונטולוג אבולוציוניסט ומומחה בתחום חקר מאובנים בעלי-חוליות, נאלץ לקבל ש"הזוחלים המוקדמים היו שונים מאוד מהדו-חיים, ושאבותיהם הקדמונים לא נמצאו עדיין." 44

למרות זאת, תרחישי האבולוציה שנגזר דינם עדיין אינם מתמצים בנקודה זו. עדיין נשארת הבעיה כיצד לגרום ליצורים אלו לעוף! מאחר שאבולוציוניסטים מאמינים שציפורים היו חייבות להתפתח בדרך כלשהי, הם טוענים שהציפורים השתנו מזוחלים. מכל מקום, לא ניתן להסביר אף לא אחד מהמנגנונים הנפרדים של ציפורים, שהינם בעלי מבנה שונה לחלוטין משל בעלי חיים שוכני יבשה, בעזרת אבולוציה הדרגתית. ראשית, הכנפיים, שהינן מאפיין יוצא דופן של ציפורים, מהוות מבוי סתום רציני לחסידי האבולוציה. אחד האבולוציוניסטים הטורקים, אנג'ין קורור (Korur ), מאשר שהתפתחות הכנפיים הייתה בלתי אפשרית:

"המאפיין המשותף של העיניים והכנפיים הינו בכך שהן יכולות לתפקד רק אם הן מפותחות בשלמות. במילים אחרות, עין מפותחת למחצה אינה יכולה לראות ; ציפור בעלת כנפיים בנויות למחצה אינה יכולה לעוף. השאלה כיצד איברים אלו נוצרו, נותרת אחת מתעלומות הטבע שנדרש להבהירן.. 45

השאלה כיצד נוצר מבנה הכנפיים המושלם כתוצאה ממוטציות רצופות ואקראיות, נותרת חסרת מענה לחלוטין. אין כל דרך להסביר כיצד הזרועות הקדמיות של זוחל יכולות היו להשתנות לכנפיים המתפקדות בצורה מושלמת כתוצאה מעיוות בגנים שלו (מוטציה).

יתרה מזאת, כדי לעוף, לא מספיק שתהיינה ליצור יבשתי כנפיים. יצורים שוכני יבשה משוללים מנגנונים מבניים רבים אחרים אשר משמשים את הציפורים לצורך תעופה. לדוגמה, עצמות הציפורים קלות בהרבה מעצמות יצורים שוכני יבשה. ריאותיהן מתפקדות באופן שונה מאוד. הן בעלות מערכת שלדית ושרירית שונה, ומערכת מחזור דם ולב מיוחדת מאוד. מאפיינים אלו הינם תנאי מקדים למעוף ונחוצים לפחות כמו כנפיים. כל המנגנונים האלו היו חייבים להתקיים יחד בו-זמנית ; הם לא יכלו להיווצר באופן הדרגתי באמצעות "צבירה". זו הסיבה לכך שטענת התיאוריה כי יצורים יבשתיים התפתחו ליצורים אוויריים הינה מופרכת לגמרי.

דברים אלה מעוררים שאלה נוספת: גם אם נניח שסיפור בלתי אפשרי זה הינו נכון, כי אז מדוע לא יכולים האבולוציוניסטים למצוא מאובנים שהינם "בעלי כנפיים למחצה" או "בעלי כנף-בודדת", על מנת לתמוך בסיפורם?

צורת מעבר נוספת לכאורה: "ארכיאופטריקס" (Archaeopteryx )

archaeopteryx, ארכיאופטריקס

על פי חסידי האבולוציה, התפתחו כמה דינוזאורים קטנים, כמו ״ולוסירפטורים״ או ״דרומאוזאורידים״, על-ידי רכישת כנפיים, ולאחר מכן - מעוף. מסיבה זו משוער שהארכיאופטריקס חינו צורת מעבר אשר התפצלה מהאבות הקדמונים הדינוזאורים שלה והחלה, בפעם הראשונה, לעוף. מעשייה דמיונית זו מופיעה כמעט בכל כתבי העת בנושא אבולוציה.

בתגובה לשאלה שלעיל, הכריזו אבולוציוניסטים על שמו של יצור יחיד אחד. זהו מאובן של ציפור שמכונה ארכיאופטריקס, אחת מצורות המעבר כביכול הידועות ביותר מבין הצורות הבודדות שאבולוציוניסטים עדיין מגנים עליהן. לפי תומכי תיאורית האבולוציה, חי הארכיאופטריקס, האב-הקדמון כביכול של הציפורים המודרניות, לפני כ- 150 מיליון שנה. חסידי התיאוריה מאמינים שדינוזאורים קטנים כגון "ולוסירפטור" (Velociraptors ) או "דרומאוזאורידים" (Dromeosaurs ), התפתחו דרך רכישת כנפיים, ולאחר מכן החלו לעוף. מסיבה זו משוער שהארכיאופטריקס הינו צורת מעבר אשר התפצלה מהאבות הקדמונים הדינוזאורים שלה והחלה, בפעם הראשונה, לעוף.

מכל מקום, המחקרים העדכניים ביותר של מאובני הארכיאופטריקס מראים שיצור זה אינו צורת מעבר לחלוטין, אלא מין נכחד של ציפור, אשר בינו ובין ציפורים מודרניות קיימים כמה הבדלים חסרי חשיבות.

התזה שארכיאופטריקס היה "ציפור-למחצה" שלא הצליחה לעוף באופן מושלם, הייתה מקובלת, עד לא מזמן, בקרב חסידי תיאורית האבולוציה. היעדר עצם החזה ביצור זה נחשב כראיה החשובה ביותר לכך שציפור זו לא יכולה הייתה לעוף כהלכה. (עצם החזה נמצאת מתחת לבית החזה ואליה מחוברים השרירים הנדרשים לתעופה. בימינו, עצם חזה זו נצפית בכל הציפורים המעופפות ובאלה שאינן מעופפות, ואפילו אצל עטלפים, יונק מעופף שמשתייך למשפחה שונה מאוד).

מכל מקום, מאובן הארכיאופטריקס השביעי, שנתגלה בשנת 1992, הכה בתדהמה את האבולוציוניסטים. הסיבה היא שבמאובן שנחשף לאחרונה, התגלה שעצם החזה, שאבולוציוניסטים הניחו זמן רב שהינה חסרה, קיימת אחרי הכול. מאובן זה תואר בכתב העת "טבע" באופן הבא:

"הדוגמה הטיפוסית השביעית של ארכיאופטריקס שנתגלתה לאחרונה, משמרת עצם חזה מלבנית חלקית שכבר זמן רב שוערה אך מעולם לא תועדה קודם לכן. הדבר מהווה אישור לשרירי התעופה החזקים שלה." 46

תגלית זו מפריכה את התמיכה העיקרית לטענות כי ארכיאופטריקס היה ציפור למחצה שלא יכולה הייתה לעוף כהלכה.

יתרה מזאת.. מבנה נוצות הציפור הפך לאחת מפיסות הראיה החשובות ביותר שמאשרות שארכיאופטריקס אכן היה ציפור מעופפת במובן הממשי. לא ניתן להבדיל בין מבנה הנוצות הא-סימטרי של הארכיאופטריקס ובין זה של ציפורים מודרניות, דבר שמצביע על כך שהוא יכול היה לעוף היטב. כפי שציין הפליאונטולוג המפורסם, קארל א. דונבאר (Dunbar ), "בגלל נוצותיו, יש לסווג אותו [ארכיאופטריקס] במפורש כציפור." 47

עובדה נוספת שנתגלתה דרך מבנה נוצות הארכיאופטריקס הייתה שחילוף החומרים שלו דמה לחילוף חומרים של בעלי דם חם. כפי שנדון לעיל, זוחלים ודינוזאורים הינם בעלי חיים קרי-דם שחום גופם בלתי-יציב אשר משתנה בהתאם לטמפרטורה של סביבתם, ללא וויסות עצמי לשמירת היציבות הפנימית. תפקיד חשוב מאוד של נוצות הציפורים הינו שמירה על חום גוף קבוע. העובדה שהארכיאופטריקס היה בעל נוצות מעידה על כך שהיה ציפור אמיתית, בעלת דם חם, אשר בניגוד לדינוזאורים, הצטרכה לווסת את חום גופה.

Bird Feathers: The Structure that Evolution Fails to Explain

תיאורית האבולוציה, שטוענת כי ציפורים התפתחו מזוחלים, אינה מסוגלת להסביר את ההבדלים העצומים בין שתי מחלקות אלו של בעלי חיים. בסממנים כמו למשל מבנה השלד, מערכת הריאות וחילוף החומרים של בעלי הדם החם, ציפורים שונות מאוד מזוחלים. תכונה בולטת שמציגה פער תהומי בין ציפורים וזוחלים הן הנוצות הייחודיות לציפור.

גופם של זוחלים מכוסה בקשקשים, בעוד שגוף הציפור מכוסה בנוצות. מאחר שאבולוציוניסטים רואים את הזוחלים כאבותיהם הקדמוניים של ציפורים, הם נאלצים לטעון שנוצות הציפור התפתחו מקשקש, זוחלים. עם זאת, אין כל דמיון בין קשקשים ונוצות.

ה. ברש (Brush), פרופסור לפיזיולוגיה ונוירו-ביולוגיה מאוניברסיטת קונטיקט, מקבל מציאות זו למרות היותו חסיד אבולוציה: ״כל המאפיינים, ממבנה הגן וארגונו ועד להתפתחות, מורפוגנזה וארגון הרקמה, הינם שונים (בנוצות ובקשקשים).״ 1 יתר על כן, פרופ׳ ברש בוחן את מבנה החלבונים של נוצות הציפור וטוען שהוא ״ייחודי בין בעלי החוליות.״2

לא נמצא כל מאובן שמוכיח כי נוצות הציפור התפתחו מקשקש, זוחלים. להפך, ״הנוצות הופיעו באופן פתאומי בתיעוד המאובנים, כמאפיין ׳נבדל וייחודי ללא כל ספק׳ של ציפורים״, כפי שציין פרופ׳ ברש.3 נוסף לכך, מבנה העור של זוחלים אינו מרמז על היותו מקור לנוצות ציפורים.4

בשנת 1996, העלו פליאונטולוגים את הטענה בנוגע למאובנים של דינוזאור מלא לכאורה בנוצות, שמכונה ״םינוםרופטריקם״ (Sinosauropteryx). עם זאת, כבר ב- 1997 התגלה שלמאובנים אלו אין שום קשר לציפורים ולנוצות מודרניות.5

ציפור כנף

בחינה יסודית של נוצות ציפורים מלמדת על תכנון מורכב מאוד שאינו יכול להיות מוסבר על-ידי תהליך אבולוציה כלשהו. אלן פדוםיה (Feduccia), אורניתולוג (מומחה בתורת העופות) בעל שם, מציין כי ״לכל אחת מנוצות הציפור יש תפקודים אווירודינאמיים. הן קלות ביותר, בעלות יכולת הנפה שמתגברת במהירויות נמוכות יותר, ויכולות לחזור לתנוחה הקודמת שלהן בקלות רבה״. והוא ממשיך, ״אינני יכול להבין באמת כיצד איבר שמתוכנן בצורה כה מושלמת לתעופה יכול היה להופיע כמענה לצורך אחר בהתחלה.״6

תכנון הנוצות אף אילץ את צ׳ארלם דארווין להקדיש להן מחשבה. יתר על כן, האסתטיקה המושלמת של נוצות הטווס ״עשתה אותו חולה״ (במילותיו המדויקות). במכתב לאםא גריי בשלישי באפריל, 1860, כתב ״אני זוכר היטב את התקופה שהמחשבה על העין העבירה בי צמרמורת קרה, אבל התגברתי על שלב זה של תלונה...״ ולאחר מכן הוסיף: ״...וכעת, ההשתעשעות בפרטים של מבנה גורמת לי לעתים קרובות לחוסר נוחות. בכל פעם שאני מביט, מראה הנוצה בזנב הטווס, עושה אותי חולה!״7

 

1 A. H. Brush, "On the Origin of Feathers", Journal of Evolutionary Biology, Vol. 9, 1996, s. 132.

2 A. H. Brush, "On the Origin of Feathers", s. 131.

3 A. H. Brush, "On the Origin of Feathers", s. 133.

4 A. H. Brush, "On the Origin of Feathers", s. 131.

5"Plucking the Feathered Dinosaur", Science, Cilt 278, 14 Kasım 1997, s. 1229.

6 Douglas Palmer, "Learning to Fly", (Review of The Origin of and Evolution of Birds by Alan Feduccia, Yale University Press, 1996), New Scientist, Cilt 153, 1 Mart 1997, s. 44.

7 Norman Macbeth, Darwin Retried: An Appeal to Reason. Boston: Gambit, 1971, s. 101.

ספקולציות של "אבולוציוניסטים": שיניו וטפריו של הארכיאופטריקס

שתי הנקודות החשובות עליהן מסתמכים ביולוגים אבולוציוניסטים כדי לטעון שהארכיאופטריקס היה צורת מעבר, הן הטפרים על כנפיו ושיניו.

עובדה נכונה היא שלארכיאופטריקס היו טפרים על כנפיו ושיניים בפיו, אולם תכונות אלו אינן מרמזות על כך שהיצור קשור באיזשהו סוג של קשר לזוחלים. בנוסף לכך, שני מיני ציפורים הקיימות כיום, "טוראקו" (Taouraco ) ו"הואטזין" (Hoatzin) , הינם בעלי טפרים המאפשרים להם להיאחז בענפים. יצורים אלו הינם ציפורים לכל דבר, ללא מאפייני זוחלים. זוהי הסיבה לכך שהטענה האומרת שארכיאופטריקס הינו צורת מעבר רק על שום הטפרים שיש לו על כנפיו, הינה חסרת יסוד.

גם השיניים במקורו של הארכיאופטריקס אינן מרמזות כי הוא צורת מעבר. אבולוציוניסטים יוצרים הטעייה מכוונת על-ידי האמירה ששיניים אלו הינן מאפייני זוחלים, מאחר ששיניים אינן מאפיין טיפוסי של זוחלים. כיום, יש לחלק מהזוחלים שיניים ולאחרים אין. יתרה מכך, הארכיאופטריקס איננו מין הציפור היחיד שהינו בעל שיניים. עובדה נכונה היא שכיום לא קיימות ציפורים בעלות שיניים, אולם אם נבחן את תיעוד המאובנים, נוכל לראות שהן במשך תקופת הארכיאופטריקס והן לאחריה, ואפילו עד לא מזמן, היה קיים סוג ציפור נפרד שניתן לסווגו כ"ציפור עם שיניים".

הנקודה החשובה ביותר היא שמבנה השיניים של הארכיאופטריקס ושל ציפורים אחרות בעלות שיניים הינו שונה לחלוטין מזה של הדינוזאורים, אבותיהם הקדמוניים לכאורה. הצפרים המפורסמים, ג'.ד. סטיוארט (Steward ) וק.נ. ווטסון (Whetstone ), הבחינו ששיניהם של ארכיאופטריקס ושל ציפורים דומות אחרות, הינן בעלות משטחים עליונים שטוחים ושורשים רחבים. לעומת זאת, השיניים של דינוזאורים "תאורופידים" (Theropod ), לכאורה האבות הקדמוניים של ציפורים אלו, בולטות כמו מסור ובעלות שורשים צרים. 48

archaeopteryx, ארכיאופטריקס

ארכיאופטריקס מציג את כל המאפיינים של ציפור מפותחת:

1. נוצותיה מוכיחות שהיא הייתה יצור בעל דם חם המסוגל לעוף.

2. עצמותיה חלולות כמו אלה של ציפורים מודרניות.

3. שיניה אינן מספקות כל ראיה שהיא התפתחה מזוחלים. מינים רבים של ציפורים בעלות שיניים היו קיימים בעבר.

4. כיום קיימים מיני ציפורים שהנן בעלות טפרים דומים על כנפיהן.

5. עצם חזה נצפתה במאובן הארכיאופטריקס השביעי שנתגלה לאחרונה. קיומה של עצם זו מהווה אישור לשרירי התעופה החזקים שלה, בדיוק כמו שיש לציפורים בנות זמננו.

אנשי מחקר אלו אף השוו את עצמות פרקי הכפות של הארכיאופטריקס ושל הדינוזאורים, אבותיהם הקדמוניים לכאורה, ולא הבחינו בדמיון ביניהם. 49

מחקרים שנערכו על-ידי חוקרי אנטומיה כמו ס. טרסיטאנו (Tarsitano ), מ.ק. הכט (Hecht ), וא.ד. ווקר (Walker ), חשפו שחלק מקווי הדמיון שג'ון אוסטרום (Ostrom ) ואחרים הבחינו בהם בין ארכיאופטריקס לדינוזאורים, היו למעשה פירוש מוטעה של הממצאים. 50

כל הממצאים האלו מצביעים על כך שארכיאופטריקס לא היה חולית מעבר כי אם ציפור גרידא שנפלה לקטגוריה שניתן לכנותה כ"ציפורים בעלות שיניים".

ארכיאופטריקס ומאובני ציפורים קדמוניות אחרות

בעוד שאבולוציוניסטים מכריזים כבר עשרות שנים על הארכיאופטריקס כעל הראיה החשובה ביותר לתרחיש שלהם בנוגע לאבולוציה של ציפורים, פוסלים כמה מאובנים שנמצאו לאחרונה את תקפותו של תרחיש זה במובנים אחרים.

קונפוציוסורניס

הציפור המכונה "קונפוציוסורניס" הינה בת גילה של ציפור הארכיאופטריקס.

ליאנהאי הו (Lianhai Hou ) וצונג צו (Zhonghe Zhou ), שני פליאונטולוגים ב"מכון הסיני לפליאונטולוגיה של בעלי-חוליות", גילו מאובן חדש של ציפור בשנת 1995, וכינו אותו "קונפוציוסורניס" (Confuciusornis ). מאובן זה הינו כמעט בן גילו של הארכיאופטריקס (140 מיליון שנה בקירוב), אולם אין לו שיניים בפיו. בנוסף, מקורו ונוצותיו חולקים את אותם מאפיינים שיש לציפורים כיום. לקונפוציוסורניס יש מבנה שלד הזהה לזה של ציפורים מודרניות, אולם, בדיוק כמו לארכיאופטריקס, גם לו יש טפרים על כנפיו. מבנה נוסף הייחודי לציפורים הינו עמוד השדרה האחורי התומך בנוצות הזנב, מכונה "פיגוסטייל" (pygostyle ), ונמצא גם אצל הקונפוציוסורניס. בקצרה, מאובן זה, שהינו בן גילו של הארכיאופטריקס, שנחשב קודם לציפור המוקדמת ביותר ולזוחל למחצה, נראה דומה במידה רבה לציפור המודרנית. עובדה זו שוללת את תוקפן של כל הנחות היסוד האבולוציוניסטיות הטוענות שהארכיאופטריקס הינו האב הקדמון הראשוני של כל הציפורים. 51

מאובן אחר שנתגלה בחפירות בסין, יצר מבוכה גדולה אף יותר. בנובמבר 1996, הוכרז ב"מדע" על קיומה של ציפור בת 130 מיליון שנה המכונה "ליונינגורניס" (Liaoningornis ). המכריזים היו ל. הו (L.Hou ), ד. מרטין (Martin ), ואלן פדוסיה (Feduccia ). הליונינגורניס היה בעל עצם חזה אשר אליה היו מחוברים שרירי התעופה, בדיוק כמו אצל ציפורים מודרניות. הציפור אינה נבדלת מציפורים מודרניות גם במובנים אחרים. ההבדל היחיד היה בשיניים שבפיה. הדבר מעיד על כך שציפורים בעלות שיניים לא היו בעלות המבנה הפרימיטיבי ששוער על-ידי האבולוציוניסטים. 52 במאמר שפורסם ב"דיסקובר" נכתב: "מנין הגיעו הציפורים? מאובן זה מציע שהן לא הגיעו ממשק-החי של הדינוזאורים". 53

מאובן אחר שמפריך את טענות האבולוציוניסטים בנוגע לארכיאופטריקס היה "אולולאביס" (Eoalulavis ), שמשוער שהוא צעיר יותר ב- 25 עד  30 מיליון שנה מהארכיאופטריקס, ואף הוא נצפה בין הציפורים המודרניות שתעופתן איטית. הדבר מוכיח שלפני 120 מיליון שנה, התעופפו בשמים ציפורים שלא נבדלות מהציפורים המודרניות במובנים רבים. 54

עובדות אלו מעידות שוב, בוודאות, על כך שהארכיאופטריקס וציפורים קדמוניות אחרות הדומות לו, לא היו צורות מעבר. המאובנים אינם מצביעים על כך שמינים שונים של ציפורים התפתחו האחד מן השני. ההפך הוא הנכון. תיעוד המאובנים מוכיח שהציפורים המודרניות של היום וכמה ציפורים קדמוניות, כמו הארכיאופטריקס, היו קיימות למעשה יחד באותה תקופה. כמה ממיני ציפורים אלו, כגון הארכיאופטריקס והקונפוציוסורניס, נכחדו, ורק חלק מהמינים שהתקיימו בעבר הצליחו להמשיך ולהתקיים עד היום.

בקצרה, מספר מאפיינים של הארכיאופטריקס מלמדים שיצור זה לא היה צורת מעבר. האנטומיה הכוללת של הארכיאופטריקס מרמזת על קביעות, ולא על התפתחות. הפליאונטולוג רוברט קארול נאלץ להודות ש:

"גיאומטריית נוצות התעופה של הארכיאופטריקס הינה זהה לזו של ציפורים מעופפות מודרניות, בעוד שלציפורים לא-מעופפות יש נוצות סימטריות. אופן הסידור של הנוצות על הכנף אף הוא נופל בתוך הטווח של ציפורים מודרניות...לפי ואן טיין וברגר, הגודל היחסי וצורת הכנף של הארכיאופטריקס דומים לאלו של ציפורים שנעות דרך פתחים מוגבלים באזור של צמחיה, כגון ציפורים תרנגוליות, יונים, חרטומן-היערות, נקרים, ורוב הדרורים...נוצות התעופה לא השתנו לפחות 150 מיליון שנה..." 55

"פרדוקס הזמנים" הינו אחת העובדות שמנחיתות את מכת המוות על טענותיהם של חסידי תיאורית האבולוציה לגבי הארכיאופטריקס. ג'ונתן וולס, בספרו "סמלי אבולוציה", העיר שהארכיאופטריקס הפך ל"סמל" של תיאורית האבולוציה, בעוד שהראיות מראות בבירור שיצור זה איננו האב הקדמון הראשוני של ציפורים. לפי וולס, אחד הסימנים לכך הוא שדינוזאורים תאורופידים – האבות הקדמוניים כביכול של הארכיאופטריקס – הינם למעשה צעירים יותר מהארכיאופטריקס:

"זוחלים דו-רגליים שרצים על הקרקע ושהינם בעלי מאפיינים אחרים שניתן היה לשער שהם אב קדמון לארכיאופטריקס, הופיעו למעשה מאוחר יותר." 56

החוליה הדמיונית ציפור-דינוזאור

פרופסור אלן פדוסיה

פרופסור אלן פדוסיה

טענת חסידי תיאורית האבולוציה המנסים להציג את הארכיאופטריקס כצורת מעבר, היא שציפורים התפתחו מהדינוזאורים. למרות זאת, אחד מהצפרים המפורסמים ביותר בעולם, אלן פדוסיה, אמר את הדברים הבאים בנוגע להנחת היסוד של התפתחות הזוחל-ציפור:

"ובכן, חקרתי גולגולות ציפורים במשך 25 שנה ואינני רואה כל קווי-דמיון. אני פשוט לא רואה זאת...לדעתי, מוצא הציפורים מן התאורופידים, יהיה המבוכה הגדולה ביותר של הפליאונטולוגיה במאה ה- 20." 57

לארי מרטין,מאוניברסיטת קנזס, מומחה לציפורים קדמוניות, אף הוא מתנגד לתיאוריה שציפורים הינן צאצאי דינוזאורים. הוא דן בסתירה שהאבולוציה כופה על הנושא, ומציין:

"להגיד לך את האמת, אם הייתי צריך לתמוך במוצא הציפורים מהדינוזאור יחד עם אותם טיפוסים, הייתי נבוך בכל פעם שהייתי צריך לקום ולדבר על כך." 58

אם לסכם, התרחיש של "אבולוצית הציפורים" שמסתמכת אך ורק על בסיס הארכיאופטריקס, אינה יותר מאשר תוצר של הדעות הקדומות ומשאלות הלב של חסידי האבולוציה ותו לא.

מהו מוצאם של זבובים?

דינוזאור

אבולוציוניססים סוענים שדינוזאורים הפכו לציפורים. כתמיכה בכך, הם אומרים, חלק מהדינוזאורים נופפו ברגליהם הקדמיות כדי לצוד זבובים ו״פרשו כנפיים ועפו״, כפי שנראה בתמונה. תיאוריה זו, שהינה חסרת כל בסיס מדעי ואיננה אלא סיפור דמיוני, מכילה גם סתירה לוגית פשוטה מאוד: הזבוב שמוצג על-ידי אבולוציוניסטים כדוגמה המסבירה את המקור והמניע של המעוף, כבר היה מצויד ביכולת מושלמת לעוף. זבוב ממוצע מרפרף בכנפיו 500 פעמים בשנייה בעוד שבן אדם אינו מסוגל לפקוח ולעצום את עיניו 10 פעמים בשנייה., יתר על כן, הזבוב מניע את שתי כנפיו בעת ובעונה אחת. חוסר התיאום הקלוש ביותר בתנודת הכנפיים היה גורם לו לאבד את יציבותו, אך הדבר מעולם לא קרה.תחילה על אבולוציוניסטים ליצור הסבר לשאלה כיצד רכש הזבוב יכולת תעופה מושלמת זו. במקום זאת, הם בודים תרחיש דמיוני בו יצורים מגושמים כמו זוחלים החלו לעוף. נראה שאפילו הבריאה המושלמת של זבוב הבית מצליחה להפריך את סענת האבולוציה. הביולוג האנגלי, רובין ווטון (Wootton) כתב במאמר בשם ״התכנית המכאנית של כנפי זבובים״: ״ככל שאנו מבינים בצורה סובה ביותר את תפקוד כנפי חרקים, כך נגלית לעיננו תכניתם השנונה והיפה. מבנים מתוכננים באופן מסורתי שלא להיפגם ככל שניתן; מנגנונים מתוכננים להניע מרכיבים בדרכים ידועות מראש. כנפי חרקים מצוידות במרכיבים בעלי סווח רחב של תכונות גמישות, המורכבים בהידור כדי לאפשר עיוותים מתאימים בתגובה לכוחות מתאימים וכדי לעשות באוויר את השימוש הסוב ביותר האפשרי. יש להם מעס הקבלות סכנולוגיות, אם בכלל.״י אין אפילו מאובן אחד שיכול לשמש כראיה לאבולוציה הדמיונית של זבובים. לכך התכוון הזואולוג הצרפתי הדגול, פייר גרסה, באומרו ״אנו מגששים באפלה בכל הנוגע למוצא החרקים.״2

 

1 J. Robin Wootton, "The Mechanical Design of Insect Wings", Scientific American, Cilt 263, Kasım 1990, s. 120.

2 Pierre-P Grassé, Evolution of Living Organisms, New York: Academic Press, 1977, s. 30

מוצא היונקים

Bats

לחבוט

מאובן עטלף שגילו 50 מיליון שנה: אינו שונה מנציגו המודרני (מדע, כרך 154)

הצעתם של אבולוציוניטטים לגבי כל מיני היונקים היא שהם התפתחו מאב קדמון. למרות הצעה זאת, קיימים הבדלים גדולים בין מיני יונקים שונים כגון דובים, לווייתנים, עכברים, ועטלפים. כל אחד מיצורים חיים אלו מצויד במערכות ייחודיות לו. לדוגמה, עטלפים נבראו עם מערכת טונארית רגישה מאוד המסייעת להם למצוא את דרכם בחשיכה. מערכות מורכבות אלו, אותן הטכנולוגיה המודרנית יכולה רק לחקות, לא יכלו בשום אופן להופיע כתוצאה של צירוף מקרים. גם תיעוד המאובנים מוכיח שעטלפים החלו להתקיים במצבם המושלם הנוכחי באופן פתאומי ושהם לא עברו כל ״תהליך אבולוציה״.

כפי שצוין קודם, תיאורית האבולוציה מציעה שכמה יצורים דמיוניים שעלו מהים הפכו לזוחלים, ושציפורים התפתחו מזוחלים. לפי אותו תרחיש, זוחלים הינם האבות הקדמוניים, לא רק של ציפורים, אלא גם של יונקים. למרות זאת, קיימים הבדלים גדולים בין שתי מחלקות אלה. יונקים הם בעלי-חיים עם דם חם (פירוש הדבר שהם יכולים ליצור את החום העצמי שלהם ולשמור על יציבותו), הם ממליטים את צאצאיהם, הם מניקים את וולדם, וגופם מכוסה בפרווה או בשיער. מצד שני, זוחלים הינם בעלי דם קר (כלומר, הם אינם מסוגלים ליצור חום, וחום גופם משתנה בהתאם לטמפרטורה החיצונית), הם מטילים ביצים, הם אינם מניקים את וולדם, וגופם מכוסה בקשקשים.

אחת הדוגמאות לסייגים המבניים בין זוחלים ויונקים היא מבנה לסתותיהם. לסתות היונקים מורכבות רק מעצם לסת אחת המכילה את השיניים. בזוחלים קיימות שלוש עצמות קטנות משני צדי הלסת. הבדל בסיסי נוסף הוא שלכל היונקים יש שלוש עצמות שמע באוזן התיכונה (פטיש, סדן, וארכוף). לזוחלים יש עצם יחידה באוזן התיכונה. "אבולוציוניסטים" טוענים שלסת הזוחלים והאוזן התיכונה התפתחו בהדרגה ללסת ולאוזן היונקים. את השאלה כיצד אוזן בעלת עצם יחידה התפתחה לאוזן בעלת שלוש עצמות, וכיצד חוש השמיעה המשיך לתפקד בזמן

הביניים, אי אפשר יהיה להסביר לעולם. לא במפתיע, לא התגלה מעולם ולו מאובן בודד הקושר בין זוחלים ויונקים. זוהי הסיבה לכך שמחבר ספרי המדע האבולוציוניסט, רוג'ר לווין (Lewin ), נאלץ לומר, "המעבר ליונק הראשון, שקרוב לוודאי התרחש רק בשושלת אחת, או שתיים לכל היותר, הינו עדיין בגדר חידה". 59

ג'ורג' גיילורד סימפסון (Simpson ), שהינו בעל סמכות מקצועית ביותר בתחום האבולוציה ומייסדה של תיאורית הניאו-דארוויניזם, העיר את ההערה הבאה בנוגע לקושי הגורם למבוכה בקרב אבולוציוניסטים:

"האירוע המתמיה ביותר בהיסטוריה של החיים על פני האדמה הוא השינוי מהעידן המזוזואי של הזוחלים, לעידן של היונקים. זה כאילו המסך ירד לפתע על הבמה בה גולמו כל התפקידים המובילים על-ידי זוחלים, ובמיוחד דינוזאורים במספרים גדולים ובמגוון מבלבל, והתרומם שוב מייד כדי להציג את אותה תפאורה אולם עם צוות שחקנים חדש לגמרי, צוות בו הדינוזאור אינו מופיע כלל, הזוחלים האחרים הינם ניצבים, וכל התפקידים המובילים מגולמים על-ידי יונקים מסוגים שבקושי נרמז עליהם במערכות הקודמות." 60

נוסף על כך, כשיונקים הופיעו לפתע, הם כבר היו שונים מאוד זה מזה. בעלי-חיים שונים אלו, למשל עטלפים, סוסים, עכברים, ולווייתנים כולם יונקים, וכולם הופיעו במשך אותה תקופה גיאולוגית. ניסיון לבסס קשר התפתחותי ביניהם אינו אפשרי אף לא באמצעות מתיחת הדמיון הרחבה ביותר. הזואולוג האבולוציוניסטי, ר. אריק לומבארד (Lombard ) הדגיש נקודה זו במאמר שהתפרסם בכתב-העת המוביל "אבולוציה":

"אלו שמחפשים אחר אינפורמציה ספציפית מועילה בבניית תולדות הגזע של קטגוריות מיון היונקים, ינחלו אכזבה". 61

כל האמור לעיל מוכיח שכל היצורים החיים הופיעו על פני האדמה לפתע ובצורתם המושלמת, ללא כל תהליך התפתחותי. זוהי ראייה מוחשית לעובדה שהם נבראו. מכל מקום, אבולוציוניסטים מנסים לפרש את העובדה שמינים החלו להתקיים בסדר מסוים כסימן לאבולוציה. למרות זאת, הרצף באמצעותו דברים חיים הופיעו הינו "סדר הבריאה", מאחר שאי-אפשר לדבר על תהליך אבולוציה. בעזרת בריאה עליונה ומושלמת, אוקיינוסים, ולאחר מכן, יבשות התמלאו בדברים חיים, ולבסוף, נברא האדם.

בניגוד לסיפור של "אדם קוף" שנכפה על ההמונים בעזרת תעמולה תקשורתית נמרצת, האדם אף הוא הופיע על האדמה לפתע ובצורתו המושלמת.

The Myth of Horse Evolution

אבולוציה של הסוס, סוס

עד לאחרונה, הציגו האבולוציוניסטים השתלשלות דמיונית המראה את אבולוציית הסוס כראיה חשובה ביותר מתחום המאובנים לתיאורית האבולוציה. עם זאת, כיום מודים אבולוציוניסטים רבים בגילוי לב שהתרחיש של אבולוציית הסוס ״פשט את הרגל״. בשנת 1980, נערכה ועידה בת ארבעה ימים ב״מוזיאון השדה להיסטורית הטבע״ בשיקגו, בהשתתפות 150 חסידי אבולוציה, במטרה לדון בבעיות ההולכות ונערמות בפני תיאורית האבולוציה. בפנותו אל המשתתפים ציין האבולוציוניסט בויס רוזנברג, שתרחיש האבולוציה של הסוס משולל בי0ו0 בתיעוד המאובנים, וכי לא נצפה כל תהליך אבולוציה שיסביר את האבולוציה ההדרגתית של סוסים:

סוס

סדרות אלו של סוסים בתערוכת המוזיאון מורכבות מבעלי חיים שונים שחיו בתקופות שונות ובאזורים גיאוגרפיים שונים. כאן הם מסודרים באופן שרירותי, בזה אחר זה, כדי להציע השתלשלות ליניארית, בהתאם לנקודת המבט המשוחדת. לתרחיש זה של "אבולוציית" הסוס אין כל תמיכה בתיעוד המאובנים.

״הדוגמה הרווחת של אבולוציית סוסים, המציעה השתלשלות שינויים הדרגתית מיצורים בעלי ארבע בהונות בגודל שועל שחיו לפני כמעט 50 מיליון שנה לסוסים של ימינו בעלי בהן אחת, התבררה כבר מזמן כשגויה. במקום שינוי הדרגתי, נראים מאובנים של כל מין ביניים ברורים ונבדלים לגמרי, קבועים ולא משתנים, עד להכחדתם לאחר מכן. לא נמצאו צורות מעבר.״1

דרי ניילס אלדריג׳ אמר את הדברים הבאים בנוגע לתרשימי ״אבולוציית הסוס״:

״קיים ערב רב של סיפורים, חלקם דמיוניים יותר מאחרים, לגבי טבעה האמיתי של היסטוריה זו [של החיים]. הדוגמה המפורסמת ביותר הינה המוצג על אבולוציית הסוסים שנוצרה לפני כחמישים שנה. מוצג זה הוצע כאמת עובדתית בכל אחד מספרי הלימוד. כעת אני חושב שזה עניין מצער, במיוחד כשאנשים המציעים סיפורים כגון אלו מודעים בעצמם לטיבם הספקולטיבי של חומרים אלו.״2

מהו אם כך הבםים לתרחיש של אבולוצ״ת הסוס? תרחיש זה מטח באמצעות תרשימים מתעתעים שתוכננו דרך סידור רצף של מיני מאובנים נבדלים שחיו בתקופות שונות בתכלית בהודו, בדרום אפריקה, בצפון אמריקה ובאירופה, רק על בסים דמיונם הפורה של אבולוציוניסטים. למעלה מ-20 תרשימים של אבולוצ״ת הסום, שהינם, דרך אגב, שונים לחלוטין זה מזה, הוצעו על-ידי חוקרים שונים. בדרך זו, ברור שאבולוציוניסטים לא השיגו הסכמה משותפת על עצי יוחסין אלו. המאפיין המשותף היחיד בסידורים אלו הוא האמונה שיצור שגודלו כשל כלב המכונה ״אאוהיפום״ (Eohippus), שחי בתור האאוקן לפני 55 מיליון שנה, היה אביו הקדמון של הסוס (אקווס-ערוד). אולם, קווי האבולוציה המשוערים מאאוהיפוס לאקווס הינם בלתי עקביים לחלוטין. האבולוציוניסט, גורדון ר. טיילור, מסביר אמת זו שאין מרבים להודות בה בספרו ״התעלומה הגדולה של האבולוציה״ (The Great Evolution Mystery):

 

״אך אולי החולשה הרצינית ביותר של הדארוויניזם נעוצה בכישלון הפליאונטולוגי,□ למצוא פילוגניות או התפתחויות משכנעות של יצורים המוכיחות שינוי אבולוציוני עיקרי-״הםום מאוזכר לעתים קרובות כדוגמה היחידה שמעוברת באופן מלא. אך עובדה היא שהקו המתמשך מאאוהיפוס לאקווס הינו מאוד בלתי יציב. הוא אמור להראות עלייה מתמשכת בגודל, אולם האמת היא שכמה זנים היו קטנים יותר מהאאוהיפוס, ולא גדולים יותר. ניתן ללקט דוגמאות מייצגות ממקורות שונים ברצף הנראה משכנע, אולם אין כל ראיה לכך שהם אכן התפרשו בסדרה בזמנו.״3

כל העובדות האלו מוכיחות שתרשימי אבולוצ״ת הטום, שמוצגות כאחת הראיות המוצקות ביותר לדארוויניזם, אינן אלא מעשיות דמיוניות ובלתי סבירות.

 

1 Boyce Rensberger, Houston Chronicle, November 5, 1980, p.15

2 Harper's Magazine, February, 1985, s. 60

3 Francis Hitching, The Neck of the Giraffe: Where Darwin Went Wrong, New York: Ticknor and Fields, 1982, ss. 30-31.

4 Francis Hitching, The Neck of the Giraffe, ss. 30-31.

5 Gordon Rattray Taylor, The Great Evolution Mystery, London: Sphere Books, 1984, s. 230

 

 

ביבליוגרפיה

44 Robert L. Carroll, Vertebrate Paleontology and Evolution, New York: W. H. Freeman and Co., 1988, p. 198.
45 Engin Korur, "Gözlerin ve Kanatların Sırrı" (The Mystery of the Eyes and the Wings), Bilim ve Teknik, No. 203, October 1984, p. 25.
46 Nature, Vol 382, August, 1, 1996, p. 401.
47 Carl O. Dunbar, Historical Geology, New York: John Wiley and Sons, 1961, p. 310.
48 L. D. Martin, J. D. Stewart, K. N. Whetstone, The Auk, Vol 98, 1980, p. 86.
49 Ibid, p. 86; L. D. Martin, "Origins of Higher Groups of Tetrapods", Ithaca, New York: Comstock Publising Association, 1991, pp. 485, 540.
50 S. Tarsitano, M. K. Hecht, Zoological Journal of the Linnaean Society, Vol 69, 1985, p. 178; A. D. Walker, Geological Magazine, Vol 177, 1980, p. 595.
51 Pat Shipman, "Birds do it... Did Dinosaurs?", New Scientist, February 1, 1997, p. 31.
52 "Old Bird", Discover, March 21, 1997.
53 Ibid.
54 Pat Shipman, "Birds Do It... Did Dinosaurs?", p. 28.
55 Robert L. Carroll, Patterns and Processes of Vertebrate Evolution, Cambridge University Press, 1997, p. 280-81.
56 Jonathan Wells, Icons of Evolution, Regnery Publishing, 2000, p. 117.
57 Pat Shipman, "Birds Do It... Did Dinosaurs?", p. 28.
58 Ibid.
59 Roger Lewin, "Bones of Mammals, Ancestors Fleshed Out", Science, vol 212, June 26, 1981, p. 1492.
60 George Gaylord Simpson, Life Before Man, New York: Time-Life Books, 1972, p. 42.
61 R. Eric Lombard, "Review of Evolutionary Principles of the Mammalian Middle Ear, Gerald Fleischer", Evolution, Vol 33, December 1979, p. 1230.
9 / total 23
You can read Harun Yahya's book תרמית האבולוציה online, share it on social networks such as Facebook and Twitter, download it to your computer, use it in your homework and theses, and publish, copy or reproduce it on your own web sites or blogs without paying any copyright fee, so long as you acknowledge this site as the reference.
About this site | הפוך לדף הבית שלך | Add to favorites | RSS Feed
כל החומרים ניתנים להעתקה, להדפסה ולהפצה ע"י הפניה לאתר זה.
(c) All publication rights of the personal photos of Mr. Adnan Oktar that are present in our website and in all other Harun Yahya works belong to Global Publication Ltd. Co. They cannot be used or published without prior consent even if used partially.
© 1994 הרון יחיא. www.harunyahya.com
page_top